תחילת הדרך

המסע שלי בצילום החל בגיל 14, בחדר החושך של פנימיית כרמית בירושלים. שם התאהבתי ביכולת לברוא דימוי מאור. מאז אני קורא למצלמתי “כלוב הזמן”.

 

הסטודיו והדרך

אני מהנדס חשמל בוגר הטכניון ואוטודידקט מושבע בעולם הצילום, המביא אל המדיום שילוב של דיוק אנליטי ורגישות אינטואיטיבית. בסטודיו שבניתי לעצמי אני מוצא מרחב של ניסוי, מחשבה ושלווה; מקום שבו האור הופך לשפה.

 

הגישה האמנותית

אני צלם טבע דומם בעל נטייה מטה-פיזית; מחפש את השכבה שאינה נראית לעין אך נוכחת בתוך המציאות. אני יוצר דימויים מעוררי מחשבה באמצעות מיצבים תלת-ממדיים אמיתיים מחומרים כמו עץ, גבס, מתכת, עלים, פרחים, חבלים וחפצים שנמצאו, ולעיתים אש, מים או עשן.

 

עבודתי חוקרת את המפגש בין חומר, אור, תנועת הזמן, לבין זיכרון, שחיקה, וכוונת היוצר. הצורות האורגניות הן עבורי מטאפורות של גוף ונפש, של רכות מתחת לקשיחות, חיים בתוך התכלות, ומה שנשאר מאיתנו לאחר שחלפו השנים.

 

אני בונה את הקומפוזיציות בתהליך איטי ומדויק הנמשך לעיתים שבועות, עד שהדימוי מגיח ומתעצם מבפנים; עד שהחומר מספר את מה שהלב מתקשה לבטא.

 

הצילום עבורי אינו “קליק”, אלא מסע של ניסוי, תזוזה ותאורה משתנה; הלחנה של משמעות. עבודותיי מבקשות לעורר מחשבה, לא להכתיב אמת. המצלמה שלי היא כלי לשרטט מחשבות וזיכרונות, ולהקפיא רגע שבו אור וחומר מדברים זה עם זה.