הרהורי לב (העמקה)
הרהורי לב הוא מסע אמנותי שהוא בעת ובעונה אחת אישי מאוד ואנושי במובן הרחב.
כאמן ישראלי אני מוצא את עצמי שוזר חוויה אישית עם זיכרון קולקטיבי, מחפש משמעות בתוך כאב ואור בתוך חשכה. הסדרה נשענת על אירועים טראומטיים לצד כמיהה לעתיד טוב יותר, ופותחת צוהר אל הנוף הפנימי של נפש האדם.
כל דימוי הופך לתחנה במסע רגשי של מאבק, געגוע ותקווה.
הסדרה נפתחת בעבודה ״הוא היה…״, שנוצרה מתוך אובדן, הלם ושבר. הידיים התלויות מהדהדות קרע במרקם האנושי, כמיהה למגע, מאבק שקט מול כאב מציף. זוהי תהודה של השואה, החוזרת ומרעידה מחדש על רקע אירועי השבעה באוקטובר.
הסדרה נחתמת בעבודה ״אם תרצו אין זו אגדה״, הנעה בכיוון הפוך: אל עבר תקווה, התחדשות ורוח שאינה כבה. כמו צבעוני הפורח מבצל לבן בחול יבש, האפשרות קמה שוב מתוך קושי ושממה. זהו המסר המתמשך של הרצל, הממשיך להדהד בתוכנו.
בלב הסדרה מצוי מעגל של חוסן, היכולת לקום מן ההריסות, לבנות מחדש, ולהעניק שוב. כמו עוף החול, העבודות מעידות על כוח החיים המתמיד אל מול אתגר עמוק. אך אין זה רק סיפור קולקטיבי; זהו גם מאבק אישי שלי עם מורכבות הקיום, עם השאלה כיצד אנו ממשיכים ליצור, להחזיק מעמד ולהאמין.
בסדרה זו כל מרכיב נבחר בכוונה: החומרים שבהם השתמשתי, האור החורץ את דרכו בקומפוזיציה, הצבעים הנושאים רגש. אני מזמין את הצופה לעצור מול כל עבודה, להתבונן במתח שבין שבר לתיקון, ולגלות בתוכה את קולה השקט של התקווה, זו העולה מתוך כאב, זיכרון וחומר, ומזכירה לנו מדוע אנו ממשיכים.